קיצור דרך מיחשוב בע"מ נ' פרנקל

פסק דין

כללי

ראשיתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שיק על סך 5,000 ₪, ז.פ 15.1.06 משוך ע"י הנתבע לפקודת התובעת השיק הוצג לפירעון, חולל וחזר בציון נ.ה.ב.

בהחלטתי מיום 9.11.06 צוין כי מדובר בשיק שהינו חלק מסדרת שיקים (ע"ס כולל של 150,000 ₪)

נקבע כי לנתבע הגנה דחוקה ביותר וניתנה רשות להגן בכפוף להפקדת ערובה ע"ס 5,000 ₪ (קרן השיק) ושהופקדה ( ת.א 40114/07).

סכום החוב בתיק הוצל"פ 01-45580-06-9, נשוא שיק זה נכון להיום 10,613 ₪ .

הנתבע הגיש תביעה כנגד התובעת (ת.א 41875/07) להחזר תשלומים, חלק מן השיקים שמועדם מוקדם לשיק האמור, אשר נפרעו ע"י התובעת וכן מזומן שנתן וסכומה 32,721 ₪ למועד הגשת התביעה.

בהמשך הגישה התובעת בקשה נוספת לביצוע 6 שיקים על סך 30,000 ₪, ז.פ 15.2.06 ועד 15.7.06 השיקים הוצגו לפירעון, חוללו וחזרו בציון נ.ה.ב.

הבר"ל נדון בפני כב' השופטת סיגל רסלר זכאי, שקבעה בהחלטתה מיום 10.2.08 כי תינתן לנתבע רשות להגן (ת.א 16420/08).

סכום החוב בתיק ההוצל"פ 01-71359-07-5 נכון להיום 64,584 ₪ .

הדיון בשלוש התביעות אוחד בפני ועפ"י החלטת כב' סגנית הנשיאה.

טענות הצדדים

לטענת התובעת , בשנת 2005 פנה הנתבע אל התובעת, והציג עצמו כמי שיש לו פטנט, וביקש שתפתח עבורו תוכנה, האמורה לסחור במניות באופן אוטומטי ע"י ניתוח כתבות פיננסיות. אנשי התובעת הבהירו לנתבע כי סיכויי ההצלחה נמוכים. והובהר לנתבע כי עלות הפיתוח הכולל כ-2 מליון ₪. התובעת טוענת, כי מעולם לא הובטחו 100% סיכויי הצלחה, ונפרסו בפניו כל הסיכויים והסיכונים בפיתוח רעיון שכזה , הנתבע הבטיח כי בתוך מס' חודשים יביא משקיעים, כאשר לא נחתם הסכם בכתב אלא כל ההסכמות היו בע"פ.

נטען כי הנתבע, על דעת עצמו, החליט לשלם בעבור הפיתוח , ובכפוף לסיכויים שהציגו בפניו נציגי התובעת ויכולת הנתבע להעביר כספים. הנתבע התחייב לשלם סך של 150,000 ₪ ואף העביר לידיה תשלום מזומן בסך 5,000 ₪ ועוד 29 שיקים מעותדים ע"ס 5,000 ₪ כ"א, כאשר התשלום הינו עבור השלב הראשוני והמקדמי- תכנון ותחילת בניית התוכנה, שאורכו 4 חודשים לכל היותר. נטען כי התובעת שהתחילה לעבוד באופן אינטנסיבי, ובמשך למעלה מחצי שנה , וכאשר בכל אותה תקופה פנו אנשי התובעת לנתבע ובררו מה קורה עם גיוס המשקיעים, וזאת ע"מ לגייס כספים, שניתן יהיה לרכוש רכיבי תוכנה ,פיתוח ותוכנה, וכפי שהתחייב הנתבע. לטענתה, בחודש 1/06 פנה הנתבע וביקש לדחות את הפקדת השיק שניתן לחודש זה, ולאחר שסורב, הוברר לתובעת כי השיק בוטל, וללא כל התראה מצידו של הנתבע, כך גם יתר השקים העוקבים לא כובדו אף הם. פניות התובעת אל הנתבע ע"מ שיסדיר חובו לא נענו, ולפיכך הוגשו השקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ. נטען להפרה חד צדדית של ההסכם ע"י הנתבע, תוך שהוא לא מודיע דבר לנציגי התובעת. התובעת מכחישה כי דובר במיזם משותף או חברה משותפת וכי השקים שנפרעו שמסר הנתבע היו בעצם הלוואת בעלים של הנתבע לחברה משותפת שעתידה לקום, לטענתה מדובר כאמור בתשלום עבור פיתוח שבגינו נתנה תמורה.

הנתבע טוען כי פנה לגיא קפלן שהיה מנהל התובעת (להלן:"מר קפלן") ותאר בפניו את הרעיון , וזה האחרון אמר לו כי אין ביכולתה של התובעת לפתח תוכנה לבקשתו, מאוחר יותר בפגישה עם מר גיורא רוזנצוויג שהינו בעלי התובעת (להלן:"מר רוזנצוויג") הוסכם על מיזם משותף, שיהפוך לחברה בבעלות משותפת של הצדדים, כן סוכם על איתור משקיע שיממן את פיתוח התוכנה. לטענתו, סוכם כי שני הצדדים ישקיעו סכומים בפיתוח התוכנה, שיהפכו להלוואת בעלים לחברה שתוקם, והוחלט כי פיתוח התוכנה ייעשה בזמנם הפנוי של מר קפלן ומר רוזנצוויג, וזאת ע"מ להוזיל עלויות, והנתבע העמיד למיזם המשותף הלוואת בעלים בסך 5,000 ₪ לחודש פיתוח בפועל ועד לסך 150,000 ₪. לטענתו מסר 29 שיקים ע"ס 5,000 ₪ כ"א, וההמחאות הראשונות נפרעו במועדם. כאשר בפועל שולמו 30,000 ₪, ובידי התובעת נותרו 24 שיקים, ושנטען כי נמסר לו ע"י התובעת שחלקם אבדו. לטענתו, סוכם כי חלוקת המניות תהיה 80% לנתבע ו- 20% לתובעת, כשעם מציאת משקיע ידולל חלקו של הנתבע בלבד.

נטען כי מר רוזנצוויג ביקש שיפקיד לידיו שיקים לכיסוי הלוואת בעלים ע"מ שיוכל לקבל אשראי בנקאי בגובה שישה חודשי תשלום. לטענתו, הפיתוח החל מאמצע 7/05 ובמקביל החליפו הצדדים טיוטות הסכם לשם הסדרת ההתקשרות ביניהם, כאשר טיוטת ההסכם האחרונה הוחלפה בחודש 9/05 , אך מנהלי התובעת דחו והתחמקו מחתימה על ההסכם. נטען, כי במקביל להחלפת הטיוטות, ביקש הנתבע לבחון את מה שפותח עד לאותו מועד , אז הסתבר לו, כי לא יעלה בידי התובעת לפתח התוכנה האמורה והמנגנון שייצרה כשל. כמו כן, לא עלה בידי הצדדים למצוא משקיע, וכל המשקיעים הפוטנציאלים איתם נפגשו, לא מעוניינים לקחת חלק במיזם, מפאת אי הסתברותו. נטען, כי במהלך 10/05 הודיע הנתבע לתובעת לעצור את פיתוח התוכנה ולהשיב לידיו את השיקים שנותרו, ומשלא נענה, עשה ניסיון נוסף לאתר משקיע ושלא צלח, אז ביקש שוב שלא לפרוע את השיקים, ומשלא נענה, נאלץ לבטל אותם. לטענתו, התובעת הפרה את ההסכם, משהוברר כי אינה מסוגלת לפתח את התוכנה, התובעת הטעתה אותו להתקשר בהסכם בע"פ בהציגה יכולות כוזבות, ולפיכך קמה לו הזכות לבטל את ההסכם, ושלח הודעת ביטול בכתב וכדין. לטענתו גם לאחר שהתריע כי מתכונת הפיתוח לא מובילה לתוצאות, המשיכה התובעת באופן הפיתוח השגוי, כן מר רוזנצוויג השתתף בפגישות רבות עם משקיעים, ולמרות שנכח כי לא ניתן למצוא משקיע המשיך בפיתוח השגוי. נטען, כי התובעת התחמקה מחתימה על ההסכם, ועשתה שימוש בכספים שהועמדו כהלוואת בעלים, לצרכיה ועקב קשייה הכספיים. לטענתו, התובעת הסתירה כי מצויה בקשיים כלכליים ושמדובר בחברה כושלת.

בתביעה שהגיש הנתבע (ת.א 41875/07) כנגד התובעת, דורש השבת סכום השיקים ומזומן ששולמו לה בחודשים הראשונים להתקשרות, ובטענות שפורטו לעיל. התובעת, בכתב הגנתה לתביעה זו חוזרת על טענותיה.

דיון

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, מטעם התובעת העיד מנהלה מר גיורא רוזנצוויג, ומטעם הנתבע העידו מומחה מר שחר אמיתי, שחוות דעתו הותרה להגשה בהחלטת יום 23.12.09 והנתבע בעצמו. כן הוגשה טיוטת תצהירו של מר קפלן.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לקבל את התביעות השטריות כנגד הנתבע ולדחות את התביעה הכספית כנגד התובעת ולהלן נימוקי: